מה חייב להיות באתר של עסק בישראל

נגישות והצהרת נגישות

מה החוק אומר. לפי תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), אתר שנותן שירות לציבור צריך להיות נגיש לפי התקן הישראלי ת״י 5568, ברמה AA. לפי הנוסח של התקן מספטמבר 2023 שמפורסם ב-⁠gov.il, הוא מבוסס על הנחיות WCAG 2.0.

הצהרת נגישות. האתר צריך לכלול הצהרת נגישות במקום בולט. בדרך כלל שמים קישור בתחתית כל עמוד.

מי חייב. לפי כל-⁠זכות, החובה חלה על מי שמפעיל את האתר, כלומר על העסק, ולא על מי שבנה אותו.

מי פטור. לפי כל-⁠זכות (עודכן 26.8.2026):

• עוסק פטור פטור לגמרי מהנגשת אתר.
• עסק עם מחזור שנתי ממוצע נמוך מ-⁠120,000 ₪ מקבל פטור זמני לשלוש שנים, שמתחדש כל עוד המחזור נשאר נמוך.
• מחזור של 120,000 ₪ עד מיליון ₪: פטור רק לאתר שעלה לפני 26.10.2017. אתר חדש חייב להיות נגיש.
• בנוסח התקנות שמופיע בוויקיטקסט הסכום הוא 100,000 ₪. ייתכן שההבדל נובע מהצמדה. אם אתם קרובים לסכום הזה, בדקו מול עורך דין או רואה חשבון.

מה קורה כשמגיעה תלונה. לפי כל-⁠זכות, מי שמוצא ליקוי נגישות צריך להודיע לעסק, ולעסק יש עד 60 יום לתקן אותו.

בפועל: גם עסק פטור מרוויח מאתר נגיש. הוא פשוט עובד טוב יותר, לכל מי שנכנס אליו.

כתבנו על זה מדריך מלא: הצהרת נגישות לעסק קטן: מי חייב, מי פטור ומה כותבים.

פרטיות: הודעה ליד כל טופס (תיקון 13)

מה השתנה. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-⁠14.8.2025 (הרשות להגנת הפרטיות). הוא הרחיב את מה שצריך לומר לאדם כשאוספים ממנו מידע.

מה זה אומר באתר. בכל מקום שבו אוספים פרטים, כמו טופס "השאירו פרטים", צריך להסביר בקצרה:

• למה אוספים את המידע.
• למי הוא יועבר, אם בכלל.
• אם חובה למסור אותו, או שזה לפי רצון, ומה קורה אם לא מוסרים.
• מי אתם, ואיך יוצרים איתכם קשר.
• שיש לאדם זכות לעיין במידע עליו ולבקש לתקן אותו.

מדיניות פרטיות. מעבר להודעה הקצרה ליד הטופס, מקובל לפרסם עמוד מדיניות פרטיות מלא, עם קישור מהטופס ומתחתית האתר.

עוגיות וכלי מעקב. בגילוי דעת מ-⁠25.2.2026 כתבה הרשות להגנת הפרטיות ששתיקה או היעדר התנגדות הם לא הסכמה, ושעיצוב שמטה את המשתמש ("טקטיקות אפלות") פוגע בתוקף ההסכמה. אם אתם מוסיפים לאתר כלי מעקב או פרסום, בקשו הסכמה בצורה הוגנת, ותנו גם אפשרות ברורה לסרב.

חנות אונליין: פרטי העסקה וזכות הביטול

אם אתם מוכרים דרך האתר לצרכנים, חלים עליכם כללי "מכר מרחוק" בחוק הגנת הצרכן.

מה צריך למסור לצרכן (סעיף 14ג). בקצרה:

1. שם העסק, מספר עוסק או חברה, וכתובת.
2. התכונות העיקריות של המוצר או השירות.
3. המחיר ותנאי התשלום.
4. מועד המסירה ואופן המסירה.
5. כמה זמן ההצעה בתוקף.
6. פרטי אחריות, אם יש.
7. זכות הביטול ותנאיה.

זכות הביטול. לפי כל-⁠זכות (עודכן 6.9.2026):

• הצרכן יכול לבטל תוך 14 יום מקבלת המוצר או מסמך הגילוי, לפי המאוחר.
• דמי ביטול: עד 5% מהמחיר או 100 ₪, הנמוך מביניהם. אין דמי ביטול כשהביטול נובע מפגם, מאי-התאמה או מאיחור במסירה.
• לאנשים עם מוגבלות, לבני 65 ומעלה ולעולים חדשים יש 4 חודשים, כשהעסקה כללה שיחה עם נציג.
• יש חריגים, למשל מוצרים פסידים ומוצרים שהוכנו במיוחד ללקוח.
• בעסקה שנעשתה באתר, צריך קישור לשליחת הודעת ביטול כבר בעמוד הראשי.

מה זה אומר באתר: עמוד משלוחים, עמוד החזרות וביטולים, תקנון, וקישור ביטול בולט. את התקנון כדאי שעורך דין יעבור עליו. תבנית מהאינטרנט היא נקודת התחלה, לא יותר.

הצגת מחירים

אם בחרתם להציג מחיר באתר, יש כללים איך מציגים אותו. לפי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (סעיפים 17א עד 17ז לחוק, עודכן 6.1.2025):

• מציגים את המחיר הכולל שהצרכן ישלם בפועל, כולל כל המסים ותשלומי החובה.
• המחיר מוצג בשקלים. מטבע זר מותר רק במקרים מוגדרים.
• אם יש תשלום חובה נוסף, כמו משלוח שאי אפשר לוותר עליו, הוא צריך להיות חלק מהמחיר שמוצג.

לפי אותו עמוד, צרכן שנפגע יכול לתבוע פיצוי לדוגמה של עד 10,000 ₪ בלי להוכיח נזק.

בפועל: "החל מ-⁠" זה בסדר, כל עוד המספר אמיתי. מחיר שמתגלה כגבוה יותר רק בקופה הוא בדיוק מה שהחוק בא למנוע.

ניוזלטר, SMS והודעות שיווקיות

מה החוק אומר. סעיף 30א לחוק התקשורת, שנקרא "חוק הספאם", אוסר לשלוח פרסומת בהודעה אלקטרונית או ב-⁠SMS בלי הסכמה מפורשת מראש (דף השאלות של משרד התקשורת, עודכן 12.3.2019).

מה צריך בכל הודעה שיווקית:

• המילה ״פרסומת״ בתחילת ההודעה, ובמייל גם בשורת הנושא.
• שם העסק ודרכי יצירת קשר.
• דרך פשוטה להסיר את עצמכם מהרשימה.

חריג ללקוחות קיימים. לפי משרד התקשורת, מותר לפנות ללקוח שמסר את פרטיו בזמן רכישה, אם נאמר לו שהפרטים ישמשו לשיווק, ניתנה לו הזדמנות לסרב, והפרסומת היא על מוצרים דומים.

הסיכון. לפי אותו עמוד, מי ששולח ביודעין בלי הסכמה חשוף לפיצוי של עד 1,000 ₪ על כל הודעה, בלי שהנמען צריך להוכיח נזק.

בפועל: אם יש באתר טופס הרשמה לעדכונים, שימו תיבת סימון נפרדת ולא מסומנת מראש, שבה הלקוח מאשר לקבל פרסומות. החוק מדבר על "הודעה אלקטרונית", ולכן כדאי לנהוג באותה זהירות גם בהודעות וואטסאפ שיווקיות.

מה לא חייב לפי חוק, אבל בלעדיו האתר לא עובד

החובות למעלה מגינות עליכם. הרשימה הזאת מביאה פניות:

• טלפון ווואטסאפ בלחיצה אחת, בראש העמוד ובתחתיתו.
• שעות פעילות, מעודכנות, כולל חגים.
• כתובת ומפה, אם מגיעים אליכם.
• מה אתם עושים, במשפט אחד, בראש העמוד.
• שירותים, ואם אפשר גם מחירים או "החל מ-⁠".
• תמונות אמיתיות של העסק, הצוות או העבודה.
• מהירות בטלפון. רוב האנשים ייכנסו אליכם מהנייד.
• כותרת ותיאור לגוגל לכל עמוד.
• דומיין על שם העסק שלכם, לא על שם הספק.