הצהרת נגישות לעסק קטן: מי חייב, מי פטור ומה כותבים

מה החוק דורש, בקצרה

• החובה: לפי תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), אתר שנותן שירות לציבור צריך להיות נגיש לפי התקן הישראלי ת״י 5568, ברמה AA.
• התקן: לפי הנוסח של ת״י 5568 חלק 1 מספטמבר 2023, שמפורסם ב-⁠gov.il, הוא זהה להנחיות WCAG 2.0, עם כמה שינויים ישראליים.
• ההצהרה: האתר צריך לכלול הצהרת נגישות במקום בולט.
• על מי החובה: לפי כל-⁠זכות (עודכן 17.5.2026), מי שחייב להנגיש הוא מי שמפעיל את האתר, כלומר בעל העסק, ולא מי שבנה אותו.

מי פטור

כאן נמצא רוב הבלבול. לפי כל-⁠זכות (עודכן 26.8.2026), עסקים עם מחזור שנתי ממוצע של עד מיליון ₪ מקבלים פטור בגלל "נטל כלכלי כבד", לפי הכללים האלה:

• עוסק פטור: פטור לגמרי מהנגשת אתר.
• מחזור שנתי ממוצע נמוך מ-⁠120,000 ₪: פטור זמני לשלוש שנים, שמתחדש כל שלוש שנים כל עוד המחזור נשאר נמוך.
• מחזור של 120,000 ₪ עד מיליון ₪: פטור רק לאתר שעלה לפני 26.10.2017. אתר חדש חייב להיות נגיש.
• מחזור מעל מיליון ₪: אין פטור אוטומטי.

הסתייגות אחת: בנוסח התקנות שמופיע בוויקיטקסט, הסכום הוא 100,000 ₪ ולא 120,000 ₪. ייתכן שההבדל נובע מהצמדה, אבל לא מצאנו לזה אישור. אם המחזור שלכם קרוב לסכום הזה, בדקו מול עורך דין או רואה חשבון.

ומה קורה כשהעסק גדל? הפטור תלוי במחזור. עסק שעבר את הסף, או שעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה, צריך לבדוק שוב אם הוא עדיין פטור.

אז למה בכל זאת לבנות אתר נגיש

גם אם אתם פטורים, יש סיבות טובות:

• אנשים אמיתיים משתמשים בזה. לקוחות עם לקות ראייה, אנשים מבוגרים, מי שגולש בטלפון בשמש. אתר נגיש פשוט קל יותר לכולם.
• זה חלק מבנייה טובה. כותרות מסודרות, טקסט קריא וכפתורים ברורים עוזרים גם לגוגל להבין את האתר.
• העסק יגדל. קל יותר לבנות נכון מההתחלה מאשר לתקן אחר כך.

מה נכנס בהצהרת נגישות

לפי איגוד האינטרנט הישראלי (עודכן 16.1.2024) וכל-⁠זכות, הצהרת נגישות כוללת בדרך כלל:

1. רמת ההנגשה: לפי איזה תקן ובאיזו רמה האתר הונגש.
2. איך הונגש: מה נעשה כדי שהאתר יהיה נגיש.
3. באילו דפדפנים וטכנולוגיות נבדק.
4. מה עוד לא נגיש, אם יש כזה דבר, ואיך אפשר לקבל את המידע בדרך אחרת.
5. פטור, אם יש לכם.
6. פרטי קשר לפניות בנושא נגישות.
7. תאריך העדכון האחרון.

תבנית למילוי

זו נקודת התחלה בלבד. כל מה שכתוב בה צריך להיות נכון לגבי האתר שלכם.

הצהרת נגישות

אנחנו ב-⁠[שם העסק] רוצים שכל אחד יוכל להשתמש באתר שלנו בנוחות.

רמת ההנגשה: האתר נבנה בהתאם לת״י 5568 ברמה AA. [או: בהתאם לפטור לפי תקנה 35 לתקנות הנגישות, העסק פטור מחובת הנגשת האתר. בכל זאת, עשינו כדי להנגיש אותו את הצעדים האלה: ...]

מה עשינו: [למשל: מבנה כותרות מסודר, טקסט חלופי לתמונות, ניווט מלא במקלדת, ניגודיות צבעים מספקת, טפסים עם תוויות ברורות.]

איפה בדקנו: [למשל: Chrome, Safari ו-⁠Firefox, במחשב ובטלפון.]

מה עוד לא נגיש: [למשל: קובצי PDF ישנים. אפשר לקבל את המידע שבהם בפנייה אלינו.]

נתקלתם בבעיה? נשמח לשמוע ולתקן. [שם איש הקשר], [טלפון], [מייל].

עודכן לאחרונה: [תאריך].

למה תוסף נגישות לבד לא מספיק

הרבה אתרים מציגים כפתור נגישות בצד המסך, שפותח תפריט עם הגדלת טקסט, ניגודיות ועוד. זה נראה כמו פתרון, אבל הוא לא מחליף אתר שנבנה נגיש:

• נגישות נבנית בקוד. קורא מסך צריך כותרות מסודרות, תוויות לטפסים וטקסט חלופי לתמונות. תוסף לא יכול לנחש את כל אלה.
• גם החברות עצמן לא מבטיחות עמידה בחוק. אשף הנגישות של Wix, למשל, כותב במפורש שהוא לא יכול להבטיח שהאתר יעמוד בחוקי הנגישות אחרי השימוש בו (נבדק 25.9.2026).
• יש כבר תקדים. ב-⁠22.4.2025 אישרה רשות הסחר הפדרלית בארה״ב (FTC) צו סופי שחייב את accessiBe לשלם מיליון דולר, בין השאר בגלל טענות שהכלי שלה יכול להפוך כל אתר לתואם WCAG.

תוסף יכול לעזור לחלק מהמשתמשים. אבל אם הוא הדבר היחיד שנעשה, האתר עדיין לא נגיש.

בדיקה עצמית קצרה, בלי ידע טכני

זו לא בדיקת נגישות מקצועית, אבל היא תראה לכם מהר אם יש בעיה בולטת:

1. נסו לגלוש בלי עכבר. לחצו על מקש Tab שוב ושוב. אתם רואים כל הזמן איפה אתם נמצאים בעמוד? מגיעים לכל כפתור ולכל שדה בטופס?
2. הגדילו את המסך. לחצו Ctrl ו-⁠+ עד 200%. הטקסט עדיין קריא, ושום דבר לא נחתך או עולה על דבר אחר?
3. בדקו את הטופס. ליד כל שדה כתוב מה צריך למלא בו, גם אחרי שמתחילים להקליד?
4. הסתכלו על הצבעים. טקסט בהיר על רקע בהיר, או אפור על אפור, קשה לקרוא לכולם.
5. חפשו את ההצהרה. יש קישור להצהרת נגישות בתחתית כל עמוד? התאריך בה עדכני? פרטי הקשר נכונים?

אם נתקעתם באחד השלבים, כדאי לבקש ממי שבנה את האתר לבדוק. בדיקה מלאה עושה מי שמתמחה בנגישות, עם כלים וקורא מסך.

מה עושים כשמגיע מכתב דרישה

בשנים האחרונות הרבה עסקים קיבלו מכתבים ותביעות בנושא נגישות. אם זה קורה לכם:

1. לא מתעלמים, ולא משלמים מיד. קוראים בעיון מה בדיוק נטען.
2. בודקים את הליקוי. לפעמים מדובר רק בהצהרה חסרה או בפרטי קשר שלא מופיעים.
3. מתקנים. לפי כל-⁠זכות, לעסק יש עד 60 יום לתקן ליקוי אחרי שהודיעו לו עליו.
4. מתייעצים עם עורך דין לפני שעונים.

בכנסת נדון תיקון לחוק התובענות הייצוגיות, שאמור להגן על עסקים קטנים. לפי גלובס (16.9.2026), הוא עוד לא עבר, והסף שלו עדיין במחלוקת. גם אם יעבור, הוא לא יבטל את החובה עצמה.